האברך האחראי על מכירת הכרטיסים היה המום! "שמע זו הנחה לכל האברכים, במקום לשלם 613 משלמים 563, אל תרגיש עם זה לא בנוח" הוא אמר.
מנגד התעקש הקונה ואמר בחישוב למדני "אם ראש הישיבה אמר פי עשר אז למה שאקבל 5630, אני מעדיף 6130". "אתה צודק!" הודה האחראי, וקיבל לידיו סך של 613 ₪.
לא שכל כך קל היה לו להוציא את הסכום, אך האמונה בדבריו של מרן היתה כה פשוטה וברורה.
יומיים אחרי, מוצש"ק, הנשמה היתרה זה מכבר פרחה לה אל מקום משכנה, הבית אט אט חוזר לעצמו אחרי שבת עם ילדים בפ"י, ודפיקות בדלת. ידיד קרוב בפתח: "שמע, התפנה לי איזה סכום קטן, חשבתי להביא לך מענק, אתם שתהיו בריאים לומדים כל היום, ויהיה לי זכות אם תקח ממני". הוא הוציא מעטפה הושיט לבעל הבית והסתלק. הוא לא ידע עד כמה העיתוי שהגיע מבהיל, הסכום שהיה במעטפה 5000 ₪ במזומן.
הוא יצא, והשמחה בבית רבתה, "הנה ההחזרים שהבטיח ראש הישיבה כבר החלו להגיע", תם אך לא נשלם, חסרים הרי עוד 1130 בכדי להשלים לפי 10. יום אחרי כן מצלצלת החמות ובפיה בשורה, "מגיע לי סכום של 600 ₪ מגברת באזור שלכם, גשו אליה ותקחו את הכסף שיהיה לכם, צדיקים שלי..."
בעלת הבית שקיבלה את השיחה, מיהרה להודיע לבעלה כי הברכה התגשמה! "הסיפורים על ישועות וברכות שהתגשמו, נכנסו לנו לתוך הבית" אמרה לבעלה בהתרגשות גוברת. האברך שאמונת חכמים היתה נטועה כה עמוק בליבו, אמר בפסקנות "לא!" חסר עוד סכום של 530 ₪ לקבל פי עשר בדיוק! ואנחנו עוד נקבל אותם, חכי ותראי! הדיון הלך והתפתח, האשה טענה כי מי אמר שמקבלים בדיוק הכוונה "בערך" וזה כבר נס! הדיון הוכרע עוד באותו שבוע.
הישועה המופלאה שכבר התממשה כולה לגרסתה של האשה, הביאה רוח אמונת חכמים עזה לבית, והיא החליטה לספר זאת להוריה. תוך כדי סיפור הדברים שחה לה הבת על ההתפלמסות שהיתה ביניהם אם כבר התממשה הישועה או שיש לה המשך..." האמא שהתרגשה והופתעה מעוצמת כח התורה, כעת הגיע תורה להפתיע ולחתום את הישועה. "לא תאמיני" היא קטעה את הבת "היום עשיתי לכם קניות לבית", ו... היא הוציאה שוב את החשבונית מתיקה לראות שאינה טועה, והמספר שסיכם את סך החשבונית הפך להיות החלק האחרון מהפאזל שנשלם בידיה. "ועלה לי הקניה 530 ₪ בדיוק!..." עכשיו גם האברך הסכים כי אכן התממשה כל הברכה.
אך מסתבר שגם הוא טעה... שבוע אח"כ על הקו הידיד שפתח את מיכל הישועה בביתו של האברך, ובפיו סיפור הזוי במקצת, אך אילולי היה עֵד ושותף לכך, אף הוא מסרב היה להאמין.
וכך הוא מספר "אתמול רכשתי סחורה מערבי בדרום, אני מסדר את הסחורה, ובאחד מהנעלים אני מוצא סך של 5000 ₪, זה הדהים אותי, זה בדיוק הסכום שנתתי לך לפני שבוע"...